לו יכולנו לקחת לרגע פסק זמן מכל המרתון הזה של עבודה, בית, משפחה, ילדים אין ספק שאגם צלול של מים קרירים בין כתלי הרים באמצע המדבר הוא פתרון מרגוע מעולה.
לצערנו, החיים הם לא תוכנית כבקשתך.
השעון מתקתק, הפרויקט מצריך מענה מיידי, האישה מזכירה שצריך ללכת לחוג של הילד עוד שעתיים והמיילים נערמים כמו עלים על המדרכה בזמן שלכת.
לחץ, הינו פער בצפיות בין מה שמצפים מאיתנו לבין מה שקיים בפועל, וחיינו אם נרצה או לא סובבים כל הזמן סביבו.
במידה סבירה לחץ בהחלט יכול להיות כח מניע המריץ את האדרנלין ומסייע לנו לרכז את המחשבות, אך שהוא גובל בהגזמה, תתכן השפעה שלילית על התפקוד שלנו בעבודה ולעיתים אף קריסה.
ישנן דרכים בעזרתם נוכל להתגבר על הלחץ ולחיות עימו בשלום:
חיפוש דלת יציאה נוספת -
נניח ויש עכשיו שריפה בבניין, רוב הסיכויים שהאדם הראשון שיתחיל את הבהלה והנהירה לכיוון יציאת החרום יגרור אחריו את יתר העובדים.מצב זה יגרום ללחץ מאסיבי על פתח היציאה וייצור צוואר בקבוק שרק יעכב את כולם ויגביר את הלחץ.
אבל, אולי יש יציאה נוספת?
הסיטואציה הזו היא בדיוק הסיטואציה שנגרמת כאשר אנחנו לחוצים וכתוצאה מכך בוחרים את הדרך המיידית.כאשר אנחנו בלחץ אנחנו מאבדים את השליטה ומקבלים מעיין "שיתוק" לחיפוש אחר אופציה אחרת.
חשוב לשאול מהו הגורם ללחץ ולנסות להנמיך אותו. אולי הצפתי את עצמי ביותר מידי משימות להיום ובין כה אני אמור לצאת מוקדם היום ולכן רצוי להוריד מטלות או לעדכן את הממונה שמה שלא הספקתי אעשה בבוקר.אולי היינו טובים יותר מידי או לא מספיק אסרטיביים ולקחנו על עצמינו מטלות רק כדי להראות "בסדר" עם כולם.
"זמן הוא משאב סופי. עם זאת, בני האדם תולים בו בקשות ודרישות אינסופיות"(מגי ווילדרוטר)
הגדרת תפקיד -
בישיבת צוות הקרובה או אולי זו שאחריה ייתכן כי עיניכם יתקלו במבטו של המנהל הישיר, שינסה להעביר לכם באופן תמציתי וחד גווני את המשימה הקרובה שלכם.אם באותן דקות הייתם מהורהרים או לא ממש מרוכזים, מהר מאוד המבט יהפוך ממרוכז לבוהה ובניסיון נואש תנסו לעכל את שבבי המילים שהתרסקו להם בחלל האוויר.
אין ספק כי מקרה שכזה יכול לנבוע מעייפות או חוסר הבנה לגבי כוונת המשימה והתוצאה היא ככול הנראה חוסר אוריינטציה מוחלט לגבי אופן ביצוע המטלה. האינסטינקט הראשוני הוא "לספק את הסחורה" – לזרוק חצי חיוך עם הנהון ולהגיד "אין בעיה" כשלמעשה אין לנו שמץ של מושג מה אנחנו צריכים לעשות .
תגובה זו יכולה להיות בעוכרינו אם לא באמת הבנו את התפקיד כיוון שבסופו של דבר נבזבז זמן יקר בלנסות להבין מה,למה, כמה והלחץ רק יגבר כשנבחין כי הזמן עובר ולא עשינו כלום.
אם יש ספק לגבי התפקיד או המשימה שהוטלה עלינו הדבר הנכון הוא פשוט לבקש הבהרה באותו הרגע ואם אין זה מתאפשר אז באופן אישי אחרי הישיבה.ערפול לגבי מהות המטלה יכול בהחלט לגרום ללחץ ועל כן חשוב לקבל הבנה עמוקה בכל מה שקשור למשימה ולשאול את כל השאלות האפשריות גם אם לעיתים זה מרגיש כאילו זו שאלה טיפשית ומובנה מאליה.
תמיד כשאנחנו מרגישים כי אין לנו מספיק זמן עוזר להיזכר במשפטו של ה.ג'קסון בראון הבן, שאמר:
"יש לנו בדיוק אותן שעות ביום כמו שהיה להלן קלר, פסטור, מיכאלנג'לו, האמא תרזה, ליאונרדו דה וינצ'י, תומאס ג'פרסון ואלברט אינשטיין".
קראו על דרכים נוספות כגון, גזלני זמן , תן זמן להתאוששות.
עמנו יהודה
